ה"בריח התיכון" במשכן, נלקח מעץ האשל שנטע אברהם אבינו עבור אורחיו. כמה סבלנות היתה לעץ הזה, לחכות מהזמן שאברהם אבינו נטע אותו עד שהגיע לתפקידו במשכן כ"בריח תיכון"...

הכנסת אורחים היא קבלת פני השכינה, וכך גם מלאכת החיבור של ה"בריח התיכון". שכינה לא מופיעה בפירוד! שכינה היא הנקודה האלוקית הפנימית המחייבת את כל המציאות להתחבר.

ה"בריח התיכון"? אומר לקרשים: "אני אתכם! אני אתקפל, אני אוותר לכאורה על זקיפות הקומה, אני לא אבלוט". הוא נמצא מאחורי הקרשים, לא הקרש בעצמו, לא המזבח, הארון, או הכרובים. אבל הוא מוכן למלא את תפקידו. כשהמשכן על עומדו – הוא מקופל  בתוך הקרשים, אבל בתכונתו הפנימית הוא זקוף קומה, ולכן כשצריך לנסוע, לזוז – משתחרר ה"בריח התיכון" ומתיישר. אי אפשר לנוע אם לא ישרים, אם לא מוכנים לשרת את השכינה ולנסוע בהתחדשות הדורשת שחרור מפינוקים.

כל אדם יכול להיות "בריח תיכון". אולי הוא לא יפורסם, אבל יעמיד את המשכן. קודם כל תפקיד ה"בריח התיכון" הוא להכניס אורחים, לאהוב אותם, להקשיב לכל אדם, לכל גוון, לכל זווית. אומרים לך: 'אתה סתם באמצע, בעד מי אתה? נגד מי אתה?', ואתה יודע את האמת האלוקית - אתה לא שייך לאף אחד, לא עבד של אף אחד. ואומרים לך: 'אבל כולם שונים, אתה לא יכול להיות בעד כולם'. אבל אתה "בריח תיכון". מתוך ההקשבה, מתוך האהבה תלך ותעמיד את הקרש במקום המתאים לו, תעזור לו להיות מה שהוא. אברהם הכניס אורחים בלי ציפיות, ה"בריח התיכון" זה האשל שלו. אל תגיד לקרש: 'אתה גדול מדי, נמוך מדי, רחב מדי'. הוא לא עבד שלך ולא צריך למצוא חן בעיניך!

אבל תעזור לו לדייק את עצמו. תן לו מקום, והרבה, אבל לא יותר מדי. לך לקרש נוסף, תעזור גם לו, תקשיב גם לו. הראשון יסתכל ויגיד: 'איפה הנאמנות?'. אבל אתה לא תשא פנים, גם אם זה יתבע מחיר. בסבלנות בלתי מובנת לאיש, לך לעוד קרשים. אם צריך לנסוע - תיסע. אתה הרי לא כזה רב גדול שכולם באים עד אליו. אז מה, מי אמר שנולדת בשביל להיות המשכן? אולי נולדת בשביל להיות קרש? אולי נולדת בשביל להיות המילימטר האחרון ב"בריח התיכון"? אם תעשה את תפקידך שבשבילו נולדת - "אשריך וטוב לך"..

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ד' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם". בשיא הטלטלות של חבלי משיח, הולך אלוקים לשלוח לנו "בריח תיכון" המחבר את כל הקצוות, העושה סדר נכון, כמו ה"בריח תיכון".

​

מעובד מתוך 'הבריח התיכון', דברי הרב אלישע זצ"ל לבני משפחתו בסעודת פורים תשס"ט, וראויים הדברים למי שאמרם